יום שני, 1 באוקטובר 2012

פרק שמיני: עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו- חלק א'

על המורים המיתולוגיים לטבע שמלפני קום המדינה

אחוזת הקבר של מרגולין במכללת אורנים. מתוך: הבלוג של עינת אמיתי ז"ל



(מקש ימני--שמור קישור בשם)



האזנה ישירה
תמונות   
 הספר המכונן על נושא ה'ביופיליה'

 יהושע מרגולין במהלך השתלמות למורים. התמונה מתוך הבלוג של עינת אמיתי

 הספר למורה ולגננת איך לחנך לטבע

 המכון הביולוגי פדגוגי ברח' יהודה הלוי 12 בת"א, נראה אם תמצאו את השקנאי. מתוך: ארכיון לתולדות אונ' ת"א

 הפספורט של מרגולין. שימו לב למקצוע. שימו לב איזה חוסר רגישות לגבי מס' הילדים. התמונה מתוך הבלוג של עינת אמיתי

 העתק של צוואתו של מרגולין.  התמונה מתוך הבלוג של עינת אמיתי

אריה אבולעפיה- היה אסיסטנט של מרגולין. צילום: יפתח מזור


ושתי ההפתעות: 

קטע מראיון עם פנחס אמתי לכבוד התכנית. אל תחמיצו! מדהים!
פנחס אמתי- האיש והאגדה. צילום: יפתח מזור



טיול חוויתי בטבע- הפקה מיוחדת לתכנית



קישורים מעניינים 

על הקשר בין האדם לטבע בהיבט הפרהיסטורי- מתוך היסטוריה עולמית-יובל הררי: כאן וההמשך כאן








האדם והטבע- ספרו של א.ד גורדון, מתוך פרוייקט בן יהודה


רשימה חלקית בהחלט של מורים מיתולוגיים מלפני קום המדינה


יצירות שהושמעו בפרק
  • קומו קומו ילדים, מילים: יהושע מרגולין, לחן: יוסף בן-ברוך, ביצוע: גילי שחם, באדיבות זמרשת וגילי שחם. להאזנה מתוך זמרשת לחצו כאן.
  • שניים עשר ירחים, מילים ולחן: נעמי שמר,
  • ניגוד חסידי, לחן: א.ד. גורדון, להאזנה מתוך ויקיפדיה לחצו כאן.
  • נצה השדה, לחן: נעמי שמר, מילים: שיר השירים, ביצוע: נעמי שמר
  • כלניות אנו, מילים: יהושע מרגולין, לחן: מנשה רבינה, ביצוע: ותיקי הגבעטרון, באדיבות זמרשת וותיקי הגבעטרון. להאזנה מתוך זמרשת לחצו כאן.
  • בוקר אור, מילים: יהושע מרגולין, לחן: דניאל סמבורסקי, ביצוע: יעל ונבו אילת, באדיבות יעל אילת. להאזנה מתוך זמרשת לחצו כאן.
  • מיוחד מפרויקט שירה עובדת: דייסת בוץ, מילים ולחן: חיה גרד וילדי הגן. 

הסיפור מאחורי השיר דייסת בוץ 

השיר נכתב בשנות החמישים. קב' "מעיינות" והגננת חיה גרד מקיבוץ ניר דוד יצאו לטיול להביא לגן אפרוחים מהמדגרה. בזמן שהמורה נכנסה להידבר עם האחראי הילדים השתעממו בחוץ ומצאו להם משחק מענג - לקפוץ לשלוליות הבוץ הרבות שבחוץ!! משיצאה חיה וראתה זאת כעסה וכעונש חינוכי ביטלה את כל ענין האפרוחים... בטיול הבא שלהם, מעל עגלה ומעל המון שלוליות בוץ נפלאות ומגרות התאפקו מאד שלא לקפוץ לבוץ....במנוחת הצהרים בגן באותו יום עזרו הילדים לחיה לחבר את השיר "דיסת בוץ", שבו הונצח הלקח האמור. משנלמד הלקח ויושם הביאה חיה לגן את האפרוחים... 



יצירות שצוטטו בפרק
  • (ספר קריאה) רומן רוסי, מאיר שלו, הוצאת עם עובד, 1988. עמ' 286 
  • (ספר שירים) נסע אל השדה, מאת פנייה ברגשטיין, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
  • (ספר שירים) 'משק יגור טיוטה', יורם טהרלב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1976. עמ' 30 
  • (ספר) בדרך לטבע, יהושע מרגולין, הוצעת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, מרחביה, 1947. 
  • (ספר) האדם והטבע, מאת א.ד גורדון 
  • (חוברת לימוד) החולה, פרקי לימוד וקריאה, הוצאת הקק"ל, 1952 

ביבליוגרפיה ועיון נוסף (חלק א' ו-ב')

5 תגובות:

  1. הנה פה רשימת ספרי טבע וידיעת הארץ (דפדף קדימה ואחורה בדפי הספר), תמצא שם עוד כמה מורים..

    http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46815&hilite=f15f0611-fc6b-461a-9293-4d497fc70e37&st=%d7%a1%d7%91%d7%90&pgnum=101

    השבמחק
  2. אתה טועה ומטעה בעניין מספר בעלי החיים בתל אביב. יש בפארק הירקון עשרות, אם לא מאות, מינים של ציפורים, יונקים וזוחלים, כאשר תושבי הרחובות הסמוכים לפארק, כבר רגילים לראות תנים מסתובבים בשכונות בחיפוש אחר מזון. אני גם לא זוכר את מספר הפעמים בהן הסברתי למישהו שמה ששוחה במים זו נוטריה ולא לוטרה, כי לוטרות לא חיות באיזור. לאורך הים, מתקיימים מינים שונים של רכיכות ועופות וישנם עוד שטחי בר גדולים בצפון ודרום העיר שטרם נוצלו לבניה ויש כרגע מאבק על הפיכתם לשמורות טבע.
    בנוסף, גם מי שגר בלב העיר, הרחק מהפארקים הגדולים וחוף הים, נתקל מדי פעם בקיפודים, צפרדעים ולטאות שונות. אנפות לילה הן מחזה נפוץ סביב מזרקות וברכות אקולוגיות. שלא לדבר על העטלפים המתעופפים בין עצי הפיקוס הרבים בעיר ושלאורך פברואר ומרץ, העיר מתמלאת מדי ערב בציוצי סיסים לקראת השקיעה.

    השבמחק
  3. וכל זה כעין וכאפס לעומת מה שהיה שם לפני...
    עשיתי בפרק הבחנה יותר פיוטית\סימבולית מאשר מדעית. אתה אדם מיוחד שיודע לראות את כל היופי הזה. העיר גורמת לאנשים לשכוח ולהתרחק מהמראות הללו, אפילו אם הם ליד הבית.

    תודה על התגובה
    יפתח

    השבמחק
  4. לפי ויקיפדיה המקור לביטוי עונת המלפפונים הוא מתחום החייטות בגרמניה שהיו לחייטים עונה ללא הזמנות והם נאלצ לאכול אוכל זול ומשומר ולכן הרבו לאכול מלפפונים חמוצים והעונה נקראה "די זאורה גורקן צייט"

    השבמחק
  5. לא ברור בדיוק מה מה מקור הביטוי אולם יש השערות שונות.
    כדי לא להרוס את רצף ושטף הדיבור בחרתי את ההשארה שהתאימה לי (אולי הייתי באמת צריך לסייג את זה)

    זה המקור: http://scienceinmyplate.com/2011/08/08/%D7%A4%D7%AA%D7%92%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%A4%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/


    השבמחק