אגם החולה היה אחד מבין שלושה אגמים שהיו בארץ, יחד עם הכנרת וים המלח. בשנות החמישים הוא יובש. בשני הפרקים הבאים אפיח רוח חיים באגם שנעלם ובסביבתו הקסומה.
(מקש ימני--שמור קישור בשם)
(לא עובד? כנסו\הורידו מכאן)
במהלך הפרק שולב ראיון עם חתן פרס ישראל פטר מירום
תמונות
נשות העוו'ארנה נושאות אגדי גומא פפירוס, 1900 לערך (אמריקן קולוני, ספרית הקונגרס, ארה"ב)
חבר קיבוץ עמיר חורש את אדמת החולה עם ג'מוסים, 1940 (צילום: זולטן קלוגר, ארכיון לע"מ)
שפמנון
אמנון אדום וצאצאיו 'נשפכים' מפיו
בקתות הגומא של הע'ווארנה בעמק החולה, 1920
נשות העוו'ארנה חוצלות מחצלות, 1940 (צילום: אמריקן קולוני)
נשות חולתה חוצלות מחצלות, 1940 (צילום: זולטן קלוגר)
יוסף ברסלבסקי. מתוך: ויקיפדיה
חמורים נושאים מחצלות על גדות אגם החולה, 1940 (צילום: אמריקן קולוני)
יסוד המעלה, מבט מאגם החולה, 1940 (צילום: אמריקן קולוני)
הערה: כל התמונות עם הכיתובים הנוספים בתחתיתן נסרקו מתוך הקטלוג לתערוכה "שירת האגם"- 140 שנות צילום ואמנות בעמק החולה, בעריכת גיא רז ובהוצאת בית אבי חי.
קישורים מעניינים
מיומנו של מאתר ספרים- סיפור נחמד על קצין נלהב שהיה להוט לרכוש מאיתמר את כל ספרי 'הידעת את הארץ' כדי לתת לחייליו,
מאת: איתמר לוי.
מאת: איתמר לוי.
יצירות שהושמעו בפרק:
היה היה אגם (קנטטה ע"פ שירת האגם הגווע)- לחן: משה בדמור, מילים: ידידיה פלס, ביצוע: מקהלת הגליל העליון.
יצירות שצוטטו בפרק:
שירת האגם הגווע (ספר)- צילום: פטר מירום, כתיבה: פטר מירום וידידיה פלס, הוצאת דביר, 1960.
הידעת את הארץ (ספר)- כתב: יוסף ברלסבסקי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1950.
מסע בארץ ישראל 1863-4- כתב: הנרי בייקר טריסטרם.
מקורות לפרק
כמו בחלק א'
Shalom Yiftach.
השבמחקI am writing in English, because I have a new computer without Hebrew software. I enjoyed listening to your two programs, and want to thank you for sending this to me. I wanted to tell you that I worked in "Mif'al Hagomeh" for quite a while, that every morning I went to Ayelet Hashachar to make the "plywood" pieces, made out of papyrus. We did this with specially adapted Singer sawing machines. We sawed strips of papyrus together which were then put into presses to create these wood like structures. Yours, Moshe Budmor
חיכיתי לפרק שיגיע והוא הגיע ולא אכזב.
השבמחקתודה רבה.
היו לי המון תגובות לטוב ולרע על צמד הפרקים המעניינים האלה, אבל את רובן שכחתי עד שהגעתי לכתוב כאן.
השבמחקמה שאני זוכר:
1. כל הכבוד על הניסיון להקפיד על עברית נכונה כולל אותיות רפות. לפעמים אתה משתמש באות רפה כשצריך דגושה בכל זאת (ואני לא זוכר דוגמאות).
2. ההערה על קנאביס וחז"ל ממש לא הייתה קשורה לפרק.
אני שמח שביטלת את הקפאצ'ה כדי שאוכל להגיב.
שלום יפתח, תודהרבה על הפודקסט החדש והמרתק, מאוד נהניתי, החכמתי ולמדתי, מחכה לפרקים נוספים (וגם כתבתי עליו המלצה כאן - http://megira.co.cc/ktzarim/298)
השבמחקהי יפתח,
השבמחקהתחלתי לשמוע את הפודקאסטים ואני מאוד נהנה. הצלחת ליצור שילוב של עומק ורצינות ויחד עם זה מאוד כיף לשמוע. יש אפילו איזו תחושת אינטימיות, רואים שאתה מאוד משקיע ובאמת אוהב את הנושאים בהם הפודקאסטים עוסקים.
באמת תודה רבה. תמשיך ככה!!!
ספציפית לגבי הפרקים על החולה, מעבר להעברת כל המידע המרתק על מה שהיה, היה לי קצת חסר מידע על התהליך שהביא בסוף להחלטה לייבש את האגם. אם הכל היה כל כך נפלא, ואפילו גילו את ה DDT, אז למה החליטו לייבש אותו?
הי גור, תודה על התגובה. הרעיון של הפרקים היה להחיות את האגם ופחות להמית אותו. ולכן השתדלתי לצמצם בתיאורים הקשורים בסופו. למה החליטו לייבש אותו? זאת שאלה אחת ותשובות לה רב. את רוב התשובות תוכל בקלות למצוא באינטרנט אבל אתן לך תשובה אחת פחות שיגרתית שהיא רק אחת מהסיבות. באותה תקופה גדות עמק החולה היו הגבול עם סוריה. ובחלק מקו הגבול היה אזור רטוב שלא היה אפשר להראות בו נוכחות יהודית. היה פחד שתהיה זחילה איטית של הסורים אל מעבר לגבול תוך סיפוח שטחים של ישראל (כמו למשל מה שהיה בחמת גדר). אחת הסיבות לייבוש האגם והביצות הייתה לקבוע עובדות בשטח. ייבוש האגם הנגיש אזור פרוץ ואיפשר שליטה טובה יותר בקו הגבול. ואידך זיל גמור.
השבמחקאז כמו תמיד שיקולי הביטחון גוברים...
השבמחקשוב תודה רבה על הפודקסאט. הפרקים כולם עמוקים, רציניים ומאוד מעניינים. הפרק על תרבות הנגד היה מעולה וגם הנמרים. גם בפרקים שפחות ציפיתי שאוהב כמו על הרופאים ועל המורים לטבע ששמעתי לאחרונה נהניתי מכל רגע. תענוג!
אתמול לקחנו את הילדים לטיול בשדה בהשראתך...
שלום לכולם,
השבמחקשמעתי את צמד הפרקים רק השבוע אבל היום התפרסמה באתר הידען כתבה על העגולשון שחור גחון שתהגלה באגמון החולה המודרני:
"...
לדברי החוקרים, המין הישראלי של העגולשון נוצר לפני 40-50 מיליון שנה, והמינים האירופים רק לפני 25 מיליון שנה. הלטוניה היה המאובן ה'צעיר' ביותר של המין והוא נחשב כמין שנכחד לפני 15 אלף שנה ומסתבר ששלוחה אחת שלו חיה עד עצם היום הזה באגם החולה.
..."
לכתבה המלאה:
http://www.hayadan.org.il/israeli-frohg-living-fossil-05061/
עגולשון שחור גחון - צפרדע נכחדת ו"מאובן חי" עושה קאמבק בישראל | הידען